על שוקולד לפני אימון והטיות קוגנטיביות

כל החלטה שאנחנו מקבלים היא תוצר ישיר של תהליך קוגניטיבי (נפלאות המוח האנושי). כחלק מהתהליך, וכמובן בהתאם לסיטואציה איתה אנחנו צריכים להתמודד, נבחר דרך פעולה\פתרון מתוך אלטרנטיבות נתונות. החוקרים כהנמן וטברסקי מדברים על זה כבר משנת 1974. במחקר שלהם הם מתארים ניסוי בו ביקשו מהנבדקים להעריך מה יש יותר - מילים שמתחילות ב-K, או מילים שהאות השלישית שלהן היא K. רוב הנבדקים העריכו שיש יותר מילים שמתחילות ב-K, בגלל שהן יותר זמינות בזיכרון. במציאות מספר המילים באנגלית שבהן האות השלישית היא K הוא פי שלושה ממספר המילים המתחילות ב-K.


אנחנו נוטים לחשוב שההחלטות שלנו מאוד רציונאליות ושיטתיות, אבל בפועל לא תמיד. לפעמים, בעיקר בתנאים של לחץ זמן וגודש במידע, נבסס החלטה על אמונות, עמדות וחוסר ודאות. ההחלטות האלו לרוב מבוססות על כללי אצבע (או בשמן המפוצץ היוריסטיקות), שחוסכות זמן ועוזרות לעבד מידע, אבל גם גורמות לחשיבה שלנו להיות מוטה באופן שיטתי ולקבלת החלטות שהן לא תמיד רציונאליות או אידיאליות.


עוד מושג סופר מעניין שיכול להצטרף כאן כהסבר להטיות הקוגנטיביות שלנו הוא א־מונה (Alife, כשה-A מסמלת את שלושת המאפיינים המרכזיים של מנגנון הא־מונות: אסוציאטיביות, אוטומטיות ואי־רציונליות) אל מול אמונה (Belife). את המושג טבעה פרופסור תמר גנדלר (היא משלנו!). א-מונה היא בעצם תגובה מיידית, פרמיטיבת מאוד, לא מתבססת על מידע, הקשורה למקומות העמוקים ביותר במנגנון האישיות שלנו. לדוגמא - את מגיבה בפחד לדמות בסרט אימה, למרות שאת יודעת שהיא קיימת רק בטלוויזיה ולא באמת מסוכנת לך. או שאת חושבת שנשים לא יכולות להיות רופאות, בגלל שבגיל צעיר מאוד לימדו אותך שרק גברים יכולים להיות רופאים, גם אם הא-מונה הזו מנוגדת לכל מה שאת מאמינה בו ולאופן בו את חייה את חייך הבוגרים.


הא־מונות הנפוצות הן פחד מדברים שמדמים סיכון (כמו פחד מגובה), גועל מדברים המדמים טינופת (שוקולד בצורת צואה), עצב מול מה שמדמה סבל (מוות של דמות בדיונית). הנה גם הוספתי סרטון שמסביר בצורה סופר מוצלחת את המושג ואיך הוא משפיע עלינו.



מהם הקיצורים המנטליים שאנחנו משתמשים בהם בלי לשים לב?

אפתח בהרגעה קלה, אם חשבתם שמומחים ומומחיות בתחומם חסינים להטיות קוגנטיביות, אז אפשר להירגע. גם CEO, כלכלניות, שופטות, אנליסטים וסטטיסטיקאיות נוטים לקבל החלטות תוך התבססות על הטיות קוגנטיביות. זה פשוט יותר גדול מכולנו ומדובר בפעולה דיי אינטואטיבית, הנה תראו חלק מההטיות שריכזתי כאן (למתקדמות אפשר להסתכל על האינפוגרפיקה המוצלחת הזו) -


1. הטיית הזמינות (Availability Heuristic) - קיצור מנטלי שמתבסס על זיכרון. כשנצטרך לקבל החלטה או להעריך נושא מסוים אנחנו נשען משמעותית על המידע שהכי קל לנו לשלוף מהזיכרון. דוגמא לקיצור הזה היא העובדה שבגלל שסרטן השד מסוקר במידה רבה יותר מסוגי סרטן אחרים, רבים יחשבו שהוא הכי נפוץ, למרות שסרטן הערמונית נפוץ יותר, אך פחות מדובר. עוד דוגמא היא שאם נראה מישהי שנפצעה כשהלכה ברחוב ונפל עליה משהו מאתר בנייה (סיפור אמיתי), נעריך את סיכויי ההתרחשות של תאונה דומה בשיעור גבוה יותר מאנשים שלא חוו תאונה מימיהם. הסתמכות היתר על ניסיון העבר והתבססות על כך שמה שהיה הוא שיהיה היא בעייתית ועלולה לגרום לנו לא להיות ערוכים לאירוע נדיר שחורג מהתבניות המוכרות.


2. הטיית האישור (Confirmation Bias) - נטייה לחפש אינפורציה שמחזקת את מה שחשבנו מלכתחילה או לפרש מידע באופן מגמתי שיתמוך במה שחשבנו מלכתחילה. יש לנו משאלת לב לאשרר את הרעיונות והתפיסות שלנו ולכן נפעל לאשרר אותם באופן אקטיבי. לדוגמא, HR שמאמין\ה שעובדים עם תואר מהרווארד הם האיכותיים ביותר, תזכור לטובה עובדים איכותיים בעלי תואר מהרווארד ותשמיט מזכרונה מקרים של עובדים בוגרי הרווארד גרועים שפוטרו מהר, או במקרים בהם העובדת המצטיינת דווקא הייתה עם תואר מאוניברסיטה פחות נחשבת. גיוון והרחבת מקורות מידע והתנהלות כ"פרקליטו של השטן" הם משמעותיים בהתמודדות עם ההטייה הזו.


3. רציונליות מוגבלת (Bounded Rationality) - הרציונאל שלנו מוגבל בכישורים, ערכים, מטרות, היעדר ידע ומנהגים. כך יוצא שברוב המקרים, מפאת הפערים והזמן המוגבל, אנחנו צריכים לאלתר ולמצוא פתרון שהוא לאו דווקא האידיאלי, אלא כזה שיהיה פשוט מספיק טוב. לדוגמא אם קיבלתי עכשיו 2000 קורות חיים ייתכן שאעשה סינון ראשוני לפי הנראות שלהם, אחר כך לפי המוסדות מהם מגיעים המגישים וכן הלאה. הבחירות האלו הן לא הבחירות האופטימליות, הן רק משביעות רצון.


4. עייפות קוגנטיבית\ההחלטה (Decision Fatigue) - איכות ההחלטה שלנו נפגעת ככל שקדמו לה החלטות חוזרות ונשנות. כן כן, מדובר במשאב מתכלה וככל שנקבל יותר החלטות, המאגרים המנטליים שלנו יתייבשו. כתוצאה מכך ניטה לקבל את ההחלטה הקלה יותר שלא תערער על המציאות (תראו את המחקר המעולה הזה שבחן 1,112 פסקי דין והראה שככל שיום עבודה התקדם, שופטים היו בסבירות גבוהה יותר לסרב לבקשת האסיר). העייפות הקוגנטיבית הזו גורמת לנו לעבד מידע באופן בעייתי ומורידה את איכות השיפוט ויכולת קבלת ההחלטות שלנו.


5. הטיית ההשפעה (Affect Heuristic) - אנחנו מקבלים החלטות מהירות שמתבססות על הרגשות ותחושות הבטן שלנו. כשיש לנו תחושת בטן חיובית בנוגע למשהו או מישהו אנחנו נתמקד ביתרונות ונקטין את החסרונות ואת הסיכון (ולהפך!). לדוגמא, אם מישהו ידרוך לנו על הרגל באוטובוס בטעות, אנחנו לרוב נחשוב שמדובר באיש לא נעים.


6. אפקט המתירנות\רישיון מוסרי (Licensing Effect) - אחרי שנעשה משהו חיובי נרשה לעצמנו לשחרר ולפעמים גם לעשות משהו שלילי. לדוגמא, כל פעם שאני חוזרת מחדר הכושר אני צריכה להיאבק, לפעמים בהצלחה לפעמים פחות, עם המחשבה שהרווחתי ביושר את חבילת ה- Maltesers (שוקולד טעים. אם אתם לא מכירים אז אתם עושים משהו לא בסדר).


7. הטיית ביטחון היתר (Overconfidence Bias) - אנחנו מייחסים דיוק ואמינות גבוהים לשיקול הדעת שלנו ולפעמים גם יותר מלנתונים עצמם. מרוב שאנחנו בטוחים בעצמנו אנחנו גם מקצרים בתהליכים המחשבתיים ואז כבר מדובר במדרון חלקלק. ככל שנחשוב בצורה יותר שיטתית ומודעת ופחות אוטומטית ומהירה, נוכל להיות מודעים להטיית ביטחון היתר ולהימנע ממנה.



מודעות היא המפתח

ההטיות הקוגנטיביות לא מעידות שאין אפשרות לקבל החלטות מהירות ונכונות, אלא שבמקרים רבים ההטיות גורמות לעיוות בשיפוט, ההערכה ובקבלת החלטות. כדי להתמודד עם ההטיות ולקבל החלטות מושכלות יותר חשוב קודם כל להיות מודעים לקיומן. בהמשך כדאי גם לייצר מנגנונים שיבקרו את ההחלטות האינטואטיביות וכך יפחיתו את קבלת ההחלטות המוטות.


באמצעות כמה שינויים קטנים אפשר להתמודד בצורה טובה יותר עם ההטיות - תאתגרו את דרכי החשיבה שלכם, תרחיבו את מקורות המידע שלכם, תפקפקו בקשיים, בסיכונים ותחשבו על דרכי פעולה חלופיות. אם מדובר בהחלטה קבוצתית, שימו לב שהשיח ענייני המבחין בין עובדות לבין הבעת דעה והערכות.


יאללה, לכו תקבלו החלטות טובות !


3 צפיות